אִין תֵּימַר בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. וְנִתְגַּייֵר חַייָב. אִין תֵּימַר בְּדִינֵיהֶם. נִתְגַּייֵר פָּטוּר. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. בֶּן נֹחַ שֶׁקִּילֵּל אֶת הַשֵּׁם נִתְגַּייֵר פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה דִינוֹ. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מְנַיִין שֶׁבְּנֵי נֹחַ מוּזְהָרִין עַל עֲרָיוֹת כְּיִשְׂרָאֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ. וְלֹא בְאֶשֶׁת חֲבֵירוֹ. וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ. 2a וְלֹא בְזָכוֹר וְלֹא בִבְהֵמָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ נֶהֱרַג. מַה טַעַם. וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. מִמָּקוֹם שֶׁשְּׁנֵיהֶן עוֹשִׂין בָּשָׂר אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
עושין בשר אחד. לאפוקי שלא כדרכה:
ולא בזכור ולא בבהמה. דלא שייך דיבוק בהו:
מנין שבני נח מוזהרין על העריות כישראל. בעריות דידהו:
מפני שנשתנה דינו. שצריך התראה כו' ונשתנה מיתתו שעכשיו בסקילה:
אין תימר. ועוד נ''מ אחרינא דאין תימר בדיני ישראל דיינינן להו אם נתגייר אח''כ חייב שהרי לא נשתנה דינו ומיתתו אבל אין תימר בדיניהם אם נתגייר פטור כדא''ר חנינה:
בִּשְׁטָר. הָדָא דְתֵימַר. בִּשְׁטָר שֶׁאֵינוֹ יָפֶה שָׁוֶה פְרוּטָה. אֲבָל בִּשְׁטָר שֶׁהוּא יָפֶה שָׁוֶה פְרוּטָה כְּכֶסֶף הוּא. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה כֵן. לא סוֹף דָּבָר בִּשְׁטָר שֶׁהוּא יָפֶה שָׁוֶה פְרוּטָה. וַהֲלֹא מִתְקַדֶּשֶׁת הִיא הָאִשָּׁה בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא יָפֶה שָׁוֶה פְרוּטָה. אֶלָּא אֲפִילוּ כְתָבוֹ עַל הַחֶרֶס אוֹ עַל נְייָר וּנְתָנוֹ לָהּ הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת.
Pnei Moshe (non traduit)
כתבו. לגט על דבר שהוא איסור הנאה:
בשטר הדא דתימא. אפילו בשטר שאינו יפה שוה פרוטה מקודשת דאלו בשטר שהוא שוה פרוטה ככסף הוא ומאי קמ''ל פשיטא הא שוה פרוטה כפרוטה:
מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה רֹבָה אָֽמְרָה. גּוֹיִם אֵין לָהֶן גֵּירוּשִׁין. דְּתַנֵּי רִבִּי חִייָה כֵן. גּוֹי שֶׁגֵּירַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְגֵירְשָׁהּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּייְרוּ שְׁנִיהֶן. אֵנִי קוֹרֵא עָלֶיהָ לֹא יוּכַל בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁילְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתַּהּ. וְתַנֵּי כֵן. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי וְהִכְשִׁיר.
Pnei Moshe (non traduit)
ותני כן מעשה. כזה בא לפני רבי והכשיר להראשון להחזירה:
ואח''כ נתגיירו שניהן אין אני קורא עליה לא יוכל וגו'. דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וגירושי גיותן לאו גירושין הן:
הֲרֵי לָמַדְנוּ. גּוֹיִם אֵין לָהֶן קִידּוּשִׁין. מָהוּ שֶׁיְּהֵא לָהֶם גֵּירוּשִׁין. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי וְרִבִּי חָנִין בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה רוֹבָה דְצִיפּוֹרִין. אוֹ שֶׁאֵין לָהֶן גֵּירוּשִׁין אוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶן מְגָֽרְשִׁין זֶה אֶת זֶה. רִבִּי יוֹחָנָן דְּצִפֹּרִין רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח אָמַר י֨י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. בְּיִשְׂרָאֵל נָתַתִּי גֵּירוּשִׁין. לֹא נָתַתִּי גֵירוּשִׁין בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. כָּל הַפֲּרָשָׁה כְתִיב י֨י צְבָאוֹת. וְכָאן כְּתִיב אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. לְלַמְּדָךְ שֶׁלֹּא יִיחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ בְגֵירוּשִׁין אֶלָּא בְיִשְׂרָאֵל בִּלְבַד.
Pnei Moshe (non traduit)
רבי חנניה. קאמר כל הפרשה במלאכי כתיב ה' צבאות שהוא על כל העולם כולו וכאן כתיב אלהי ישראל ללמדך שלא ייחד הקב''ה בגירושין בעכו''ם כלל:
בישראל נתתי גירושין. רבי יוחנן דייק תורת גירושין אתא למעוטי דקרא מיירי בהכי כי שנא שלח וגו' ולא נתתי תורת גירושין זה בעכו''ם אלא שניהם מגרשין זא''ז:
או שאין להן גירושין. כלל דנתמעטו מהמקרא דלקמיה או שלא נתמעטו אלא שאינם בתורת גירושין דישראל שהאיש מגרש את אשתו ובעכו''ם שניהן מגרשין זה את זה ואפילו היא מגרשת אותו כדפליגי אמוראי בהא:
מהו שיהא להם גירושין. אתר שקנאה בביאה אם יכול הוא לגרשה:
הרי למדנו עכומ''ז אין להם קידושין. בכסף כדדריש לעיל שאין להן אלא בעולת בעל אבל לא ארוסות:
רִבִּי יוֹסֵי בְעָא. הַעֲרָייָה בְּזָכוֹר מָה הִיא. הַעֲרָייָה בַּבְּהֵמָה מָה הִיא. וְכָל הָעֲרָיוֹת לֹא מִן הַנִּידָּה לָֽמְדוּ. זָכָר מִינָּהּ. בְּהֵמָה מִינָּהּ. עַד כְּדוֹן בְּיִשְׂרָאֵל. בַּגּוֹיִם. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מִינָּהּ. וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ. וְלֹא בְאֶשֶׁת חֲבֵירוֹ כָּל שֶׁהוּא. וְדִכְוָותָהּ לֹא בְזָכוֹר וְלֹא בִבְהֵמָה אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
בעכומ''ו. העראה מנין:
לא מינה. מגופו של מקרא מצינו למדין דכמו ולא דבק באשת חבירו אפילו כל שהוא אפילו בהעראה חייב דדיבוק מיקריא ודכוותה בזכור ובבהמה:
וכל העריות לא מן הנדה למדו. להערייה דכתיב בה מקורה הערה וכתיב בפרשת עריות כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הוקשו כל העריות לנדה ואם כן זכור נמי ילפינן מינה וכן בהמה דבהעראה חייב דבכלל התועבות הן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source